החלטה בתיק בש"פ 5131/05

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' אמינוף) בב"ש 1939/05 מיום 17.5.05, לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

           כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, איומים, עקיפה בדרך בחוסר זהירות ותוך חציית קו הפרדה רצוף ונהיגה בקלות ראש וחוסר זהירות. מעובדות כתב האישום עולה כי העורר התקרב כשהוא נוהג ברכבו למחסום משטרתי. אחד השוטרים סימן לו לעצור, ואז הגביר העורר את מהירות נסיעתו והפנה את רכבו לעבר השוטרים כדי לפגוע בהם וכל זאת על מנת להימלט מן השוטרים. השוטרים החלו לדלוק ברכבם אחרי העורר וזה המשיך בנסיעה פרועה, תוך שהוא מתעלם מן השוטרים הדולקים אחריו וקוראים לו לעצור, וחוצה קו הפרדה רציף. משעצר, ברח העורר בריצה מן המקום, ניסה להעלים את מפתחות הרכב בו נהג מעיני השוטרים, על-ידי זריקתם למשאית שחנתה בסמוך למקום בו נעצר ואף איים על השוטר שעצר אותו.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה וקבע כי קיימות בתיק ראיות לכאורה די הצורך להוכחת המעשים המיוחסים לעורר, וכי די בעבירות אלו כדי ללמד על מסוכנות העורר לציבור, המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט ציין גם את עברו הפלילי של העורר הכולל הרשעה בעבירה של בנייה בלתי חוקית וששה תיקי מב"ד בעבירות של התפרצות וגניבה, החזקת נשק, שימוש ברכב ללא רשות ונטישתו, ניסיון לגרום למות אדם ושוד מזוין.

           מכאן הערר שבפני.

           לטענת העורר, עוצמת הראיות לכאורה בתיק החקירה איננה מצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים. בחקירתו הכחיש העורר כי ראה שהשוטרים מסמנים לו לעצור. ממילא, הוא לא ניסה למלט עצמו מהמשטרה ולדרוס אותם, ובוודאי שאין לייחס לו כוונה מיוחדת לפגוע או להטיל מום בשוטרים, הנדרשת לפי סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. גם באשר להשלכת מפתחות הרכב, טען העורר, כי ניסה למסור את המפתחות לאחמד סוועאד שישב במשאית, אך הם נפלו ארצה. לטענתו, המשטרה לא ניסתה לאמת את גרסתו, ולא חקרה את אחמד סוועאד ואדם אחר שישב לצידו במשאית. באשר לאיום על השוטר טוען העורר, כי השוטרים הם אלו שאיימו עליו, ואף הכו אותו. בנוסף, טוען העורר, כי טעה בית המשפט קמא משקבע כי אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו, שכן, חרף קביעת בית המשפט המחוזי כי מדובר בעבירות חמורות, היה עליו לבחון האם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופה, וזאת על-ידי תסקיר מעצר או בחינת חלופות המוצעות על-ידי העורר. העורר מוסיף ומציין את נסיבותיו האישיות, אורח חייו הנורמטיבי ועברו הפלילי הזניח, הכולל הרשעה אחת על-פי חוק התכנון והבנייה. בנוגע לתיקי המב"ד שנזכרו בהחלטתו של בית המשפט קמא, טוען בא-כוח העורר, כי מדובר באירועים ישנים שלא הוגש בעניינם כתבי אישום.

           לטענת המשיבה, מדוחות הפעולה של השוטרים עולה בבירור כי העורר ניסה לדרוס אותם, ונסע בפראות. לטענתה, מסוכנותו של העורר עולה מכך שלא היסס לדרוס שוטרים על-מנת להימלט, כמו גם מהאיומים שהשמיע כלפי השוטרים שעצרו אותו. לפיכך, טוענת המשיבה, אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינו. בא-כוח המשיבה לא התייחס בטיעונו לתיקי המב"ד שנזכרו בהחלטת בית המשפט המחוזי. 

           העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, ולא מצאתי כי יש בגרסתו כדי להפחית מעוצמת הראיות העומדות נגדו. המעשים המיוחסים לעורר, אשר ניסה לדרוס שוטרים, סיכן חיי אדם בנסיעתו הפרועה, ואיים על שוטר, הינם חמורים ביותר, ודי בהם כדי להקים עילת מעצר כנגדו. בהקשר זה נקבע: "שבעבירות שיש בהן משום התנכלות לאוכפי החוק וסיכון חייהם יש להורות על מעצר עד תום ההליכים" (ראו: בש"פ 1295/05 אלאטראש נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם)).

           עם זאת, בנסיבות המקרה שלפני, אני סבור, כי חרף מסוכנותו של העורר, בשים לב לגילו הצעיר ולעברו הפלילי שאין בו כדי להכביד, אין מקום לקביעה גורפת שכל חלופת מעצר, יהא טיבה אשר יהא, לא תוכל להפיג את מסוכנתו של העורר באמצעי שפגיעתו בחירותו פחותה ממעצר בפועל. על כן, ראוי לבחון אפשרות לחלופת מעצר, ולצורך כך להורות על הכנת תסקיר מעצר בעניינו.

           אציין, כי לאור טענותיו של בא-כוח העורר בעניין תיקי המב"ד והיעדר התייחסות המשיבה לנושא זה, לא ייחסתי בהחלטה זו משקל של ממש לתיקים אלה.

           אשר-על-כן, הערר מתקבל במובן זה, שהדיון יוחזר לבית-המשפט המחוזי בנצרת לשם בחינת האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר, באם תימצא מתאימה. העורר יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-המשפט המחוזי.

            ניתנה היום, י"ט בסיון תשס"ה (26.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: